בשנת תרמ״ג נוסדה הישיבה בעיר לומז'ה שבפולין,
על ידי הגאון רבי אליעזר שולביץ זצ״ל, מתלמידי רבי ישראל סלנטר.
הייתה זו הישיבה הראשונה במתכונתה זו על אדמת פולין,
ובה הונחו לדורות יסודותיה של לומז’ה,
המושתתים על עמל התורה ובניין האדם השלם.
בשנת תרפ״ו עלתה ישיבת לומז’ה לארץ ישראל,
מתוך ראיית ארץ הקודש כמרכז הרוחני והתורני של העם היהודי.
ר’ אלה דושניצר הוביל את העלייה וההתיישבות בפתח־תקווה,
בעוד הרב גורדון נותר בפולין לדאוג להמשך קיומה הכלכלי וצרכיה הגשמיים.
לאחר פטירת אביו, קיבל הרב אליעזר עוזר זצ״ל
את הנהגת הישיבה,
בעודו אברך צעיר בן 30.
מתוך מחשבה בהירה וראייה למרחוק,התווה דרך
חדשה, סלולה וברורה.
בימים שבהם לימוד אברכים לאחר הנישואין היה
לרוב ללא מסגרת קבועה,
הוא הקים בלומז’ה כולל אברכים מאורגן
ובעל חזון ברור.
מקום שמגדל בני תורה
שלמים, בעמל התורה, במוסר, בסדר ובאחריות.
מראה האברכים יושבים ומתייגעים בתורה
היה תמצית סיפוקו בעולם.
לאחר פטירת הרב אליעזר עוזר זצ"ל,
קיבל לידיו את הנהגת הישיבה
בנו הגאון רבי משה אריה עוזר שליט"א
ברוח ההנהגה של אביו,
הוא ממשיך את דרכה של לומז’ה
אותה שלשלת, אותו חזון,
ובניין רב פאר שמוסיף להיבנות מדור לדור.